הפרעה סכיזואידית היא הפרעת אישיות המתאפיינת בדפוס מתמשך של התרחקות מיחסים חברתיים ומגע רגשי מוגבל במצבים בינאישיים. חשוב להבחין בין הפרעה זו לבין סכיזופרניה – בעוד שסכיזופרניה מאופיינת בהפרעה במבחן המציאות והופעת הזיות או מחשבות שווא, אנשים עם הפרעה סכיזואידית שומרים על קשר תקין עם המציאות.
הבנת ההפרעה הסכיזואידית חיונית מכיוון שהיא משפיעה משמעותית על איכות החיים של המתמודדים עמה, על יכולתם ליצור קשרים בינאישיים ועל תפקודם בחברה. זיהוי מוקדם של ההפרעה מאפשר התערבות טיפולית מתאימה והתאמת סביבה תומכת, שיכולים לשפר משמעותית את איכות חייהם של המתמודדים.
התפתחות הפרעה סכיזואידית מושפעת ממגוון גורמים מורכבים המשתלבים זה בזה. מבחינה ביולוגית, מחקרים מצביעים על תפקיד משמעותי של גורמים גנטיים והורשתיים, כאשר ישנה שכיחות גבוהה יותר של ההפרעה במשפחות בהן יש היסטוריה של הפרעות אישיות מהספקטרום הסכיזואידי.
בנוסף, חוקרים זיהו שינויים מבניים ותפקודיים במוח, במיוחד באזורים האחראים על עיבוד רגשי ואינטראקציה חברתית. גורמים סביבתיים משחקים גם הם תפקיד מכריע, כאשר חוויות ילדות מוקדמות של הזנחה רגשית, בידוד חברתי או טראומה עלולות להוביל להתפתחות דפוסי התנהגות סכיזואידיים.
מבחינה פסיכולוגית, התפתחות מוקדמת של מנגנוני הגנה נוקשים כתגובה לסביבה לא מותאמת, יחד עם קשיים בפיתוח קשרי התקשרות בטוחים, עשויים להוות קרקע פורייה להתפתחות ההפרעה. חשוב להדגיש כי בדרך כלל מדובר בשילוב של מספר גורמים ולא בגורם יחיד.
אבחון הפרעה סכיזואידית מתבצע על ידי פסיכיאטר או פסיכולוג קליני מוסמך, במסגרת תהליך מקיף הכולל מספר שלבים. ראשית, מתקיימת הערכה קלינית מעמיקה הכוללת ראיון פסיכיאטרי מובנה, במהלכו נבחנים דפוסי ההתנהגות, ההיסטוריה הרפואית והמשפחתית, והתפקוד החברתי והתעסוקתי של המטופל.
המאבחן משתמש בקריטריונים המוגדרים ב-DSM-5 (המדריך הדיאגנוסטי והסטטיסטי של הפרעות נפשיות), תוך שהוא בוחן את משך התסמינים, עוצמתם והשפעתם על חיי היומיום. במקרים מסוימים, יש לקחת בחשבון את התסמינים של חרדה חברתית או חרדת קהל, שעשויים להשפיע על יכולת האדם ליצור קשרים חברתיים ולהחמיר את דפוסי ההתנהגות הסכיזואידיים.
חשוב לציין כי האבחנה המבדלת מתייחסת להפרעות אישיות אחרות ולהפרעות מתחום הספקטרום הסכיזופרני, וכוללת גם בדיקות רפואיות לשלילת גורמים פיזיולוגיים. תהליך האבחון עשוי להימשך מספר מפגשים, במהלכם נאסף מידע גם מבני משפחה או אנשים קרובים אחרים, במידת האפשר ובהסכמת המטופל.
תמיכה נכונה מצד המשפחה והסביבה הקרובה היא מרכיב קריטי בהתמודדות עם הפרעה סכיזואידית. חשוב לכבד את הצורך של האדם במרחב אישי ולא לכפות עליו אינטראקציות חברתיות לא רצויות.
במקום זאת, מומלץ ליצור סביבה בטוחה ומקבלת, שבה האדם יכול להרגיש נוח להתבטא בקצב שלו. יש להימנע משיפוטיות ומביקורת על ההתנהגות המסתגרת, ובמקום זאת לגלות הבנה והכלה.
חשוב לשמור על קשר עקבי אך לא חודרני, ולהיות זמינים כאשר האדם מביע רצון לקרבה. עידוד עדין להשתתפות בפעילויות משפחתיות, תוך מתן אפשרות לסגת כשנדרש, יכול לסייע בשמירה על קשר משפחתי בריא. בנוסף, חשוב לתמוך בהתמדה בטיפול המקצועי ולסייע בהיבטים הפרקטיים של החיים, תוך שמירה על האוטונומיה של האדם.
הפרעה סכיזואידית היא אתגר משמעותי המשפיע על איכות החיים, אך קיימות דרכים רבות להתמודדות ושיפור. מחקרים עדכניים מראים כי אבחון מוקדם, בשילוב טיפול מקצועי ותמיכה משפחתית, מגדילים משמעותית את סיכויי ההצלחה בהתמודדות עם ההפרעה.
חשוב להדגיש כי למרות האתגרים הרגשיים והחברתיים, אנשים רבים עם הפרעה סכיזואידית מצליחים לנהל חיים מלאים ומספקים.
אם אתם או מישהו מיקיריכם חווים תסמינים של הפרעה סכיזואידית, חשוב לפנות לעזרה מקצועית בהקדם.
בית קוגנטיקה כאן כדי לספק לכם טיפול מקצועי ומותאם אישית, ולסייע בשיפור איכות החיים ובניהול האתגרים האישיים. פנו אלינו עוד היום בטלפון 072-3306499 לקבלת ייעוץ והכוונה!
דני דרבי, מייסד ומנהל קליני של מרכז קוגנטיקה, פסיכולוג קליני מומחהמדריך ודוקטור למיניות האדם. לאורך השנים התמחה בטיפול בטראומה נפשית והפרעות חרדה ופוסט טראומה. בשנת 2010, יחד עם פרופסור גיא דורון, זיהה תת סוג של OCD סביב מערכות יחסים (ROCD) מאז הוא עוסק במחקר ופיתוח טיפולים ל OCD בכלל ו ROCD בפרט. ד"ר דרבי הוא מייסד שותף של היחידה לחקר טורדנות כפייתית ביחסים ומייסד שותף של בית הספר לפסיכותרפיה מבוססת מחקר ומצוינות קלינית.
