פוביה ספציפית היא פחד מחפץ, חיה או מצב מסוים. הפחד הוא כה חזק עד שהאדם הסובל מהפוביה יחוש רצון להימנע ממצבים בהם הוא עשוי להיתקל במה שמעורר את הפחד ואף יעשה מאמצים כדי להימנע ממצבים אלו. במידה ובכל זאת האדם הסובל מפוביה ספציפית נתקל בדבר שמפחיד אותו (נחש, עכביש, חדר סגור, מעלית) תתעורר אצלו חרדה משמעותית.
פחדים ופוביות הם שכיחים מאד. בסקר שנעשה לא מזמן בארצות הברית, 60% מהמרואיינים דיווחו שהם מפחדים ממצב מסוים או ממשהו. הפחדים הנפוצים ביותר הם: פחד מג'וקים, עכברים, נחשים, פחד גבהים, פחד ממים, תחבורה ציבורית, פחד מקומות סגורים ופחד גשרים. אנשים רבים דיווחו שהם מפחדים ממספר דברים ובצורה מודעת הם בוחרים להמנע מהם.
למעשה, יותר מ- 11% מהמרואיינים אובחנו כסובלים מפוביה ספציפית. כלומר, הפחדים שלהם הם עקביים ומקושרים עם חרדה בעוצמה גבוהה. אותם אנשים נמנעו או רצו להימנע ממצבים מסוימים, למרות שהיו מודעים לכך שהפחדים הם מוגזמים ולא הגיוניים ושפחדים אלו גורמים להם לאי נוחות רבה וקשיים בחיי היומיום.
ניתן למנות גורמים רבים לפוביה ספציפית. פסיכולוגים נוטים לעשות אבחנה בין מספר גורמים:
פחד אבולוציוני
קיימות תיאוריות המציעות שלמין האנושי יש נטייה מוקדמת לפתח פחדים מחפצים, חיות או מצבים מסויימים שהיו מסוכנים בתקופה הפרהיסטורית. האדם הקדמון חי בסביבה מלאת סכנות. הוא היה מוקף חיות שהיו מסוכנות עבורו כמו נחשים או עכבישים, לא היו לו אמצעים טכנולוגיים לעבור בביטחה מקומות גבוהים או מקווי מים גדולים ולכן הוא למד להבין שהם מסוכנים עבורו ומכאן למד לפחד מהם. בסביבה פראית, פחדים אלו היו מתאימים והגבירו את סיכויי ההישרדות. באותה תקופה, אנשים בעלי פחדים כאלו היו מוכנים טוב יותר למצבים מסוכנים: הפחד איפשר להם להימנע מזיהום, מעקיצות או נשיכות רעילות, מנפילה מצוקים או מטביעה.
כיום, משהשתנו הזמנים ובעיקר בעקבות הקידמה הטכנולוגית, פחדים אלו כבר אינם רלוונטיים. למרות זאת, פחדים אלו נשתמרו אצל חלק מהאנשים, ואכן ניתן לראות שאנשים רבים מפחדים מאותם דברים – פוביה מנחשים למשל היא פוביה נפוצה במיוחד לעומת פוביות מחיות אחרות.
פוביה מדם ומפציעה (blood-injury phobia) גם היא פוביה שסובלים ממנה אנשים רבים, וניתן להבינה על רקע אבולוציוני – לאדם הקדמון לא היתה הטכנולוגיה להמודד עם פציעה, ודימום לרוב הסתיים במוות, ולכן הוא למד לפחד ממצבים אלו. פחדים אלו, שהשתמרו עד היום, מצליחים לפגוע מאד באיכות החיים של הסובלים מהם.
פחד נלמד
מקור נוסף לפחדים הוא דרך למידה, כשהלמידה יכולה להיות דרך אירוע או למידה על ידי צפייה
1. למידה כתוצאה מאירוע
אדם שננשך על ידי כלב, חש פחד באותה סיטואציה ולומד לקשר בין הכלב שתקף אותו לבין פחד: בכל פעם שיתקל בכלב הזה יחוש פחד. אחר כך הוא גם מכליל את הפחד ולומד לפחד מכל הכלבים. כלומר, בלמידה מסוג זה התרחש אירוע שלילי – מפגש עם האובייקט שהיו לו תוצאות שליליות אשר עוררו פחד. בעקבות האירוע הזה, אובייקט נייטרלי (מעלית, ג'וק, כלב וכדומה) הפך להיות עבורך אובייקט מפחיד. בפעם הבאה, מספיק שתיתקל באובייקט הזה כדי שתתחיל לפחד, ללא תלות בשאלה האם קרה או לא קרה משהו רע בעקבות המפגש.
2. למידה על ידי צפייה
הרבה אנשים שסובלים מפוביה לא זוכרים או לא יודעים על אירוע מפחיד שהתרחש בעברם והוליד את הפחד. ואכן, אפשר ללמוד לפחד גם מבלי לחוות את הפחד בעצמך, למידה יכולה להתרחש גם על ידי צפייה באדם מפוחד: למעשה אנו לומדים "לחקות" את הפחד של הסובבים אותנו, גם אם לא חווינו את האירוע המפחיד בעצמנו. לדוגמא, ילד שאחיו מפחד מג'וקים, עשוי ללמוד לפחד מג'וקים בעצמו.
מהרגע שבו הפחד נלמד, ישנן מספר דרכים בהן הוא נשמר. שימור הפחד משמעותו- מה גורם לך להמשיך לפחד מאותו אובייקט או מצב, גם לאחר שנים רבות. הגורם המרכזי המאפשר את שימור הפחד הוא הימנעות. אדם שלמד לפחד, נמנע כמעט בכל מחיר מהמצב המפחיד, מאחר וההימנעות מקטינה את תחושת החרדה. אם אתה מפחד מכלבים, אתה מרגיש פחות חרד בכל פעם שאתה נמנע מטיול בפארק.
אם ההימנעות מהמצב או מהדבר המפחיד מקטינה את החרדה, מה בעצם הבעיה? בכל פעם שאתה נמנע מהטיול בפארק, אתה מלמד את עצמך ש"הדרך להוריד את הפחד שלי היא להימנע" . (הדבר דומה להתנהגות נמנעת אצל אנשים הסובלים מהתקפי פאניקה). חשוב מכך – הדרך להיפטר מהפחד היא לקבל מספיק הוכחות לכך שהדבר המפחיד לא גורם נזק. כשאתה נמנע מהדבר שמפחיד אותך, אתה למעשה לא מאפשר לעצמך שום הזדמנות לקבל את ההוכחות הדרושות לך כדי להפסיק לפחד.
לדוגמה – אם אתה נמנע מלעלות במעלית, אתה לא יכול להיווכח שהמעלית לא נתקעת. אם תשתמש במעלית למרות הפחד, בהדרגה תחושת הפחד תלך ותדעך. בתחילה זה יהיה קשה ומפחיד, ואולי אף תתחרט שהחלטת לעשות זאת, אבל בפעם הבאה זה יהיה קצת פחות נורא, ובפעם שאחריה אפילו פחות. ככל שתעלה במעלית יותר פעמים ותיווכח שלא נתקעת ולא קרה שום אסון, תתרגל לעניין, ולאט לאט ייעלם הפחד ממעליות.
התהליך זה דומה למצב בו אתה לוקח סיגריה בכל פעם שאתה מרגיש חרדה – אתה לומד לעשן יותר בגלל שבאופן זמני, העישון מוריד את החרדה. אבל, על ידי הימנעות מהדבר ממנו אתה מפחד, לעולם לא תלמד שביכולתך להתגבר על הפחד בכוחות עצמך.
דרך נוספת בה אתה משמר את הפחד היא ע"י שימוש ב"התנהגויות מרגיעות". אלה הן התנהגויות ביטחון בהן אתה עושה או אומר דברים , כי לדעתך הם יוכלו להגן עליך. לדוגמא: בכל פעם שאתה רואה כלב אתה יכול לדרוש מהבעלים שלו שיחזיק אותו, כי אתה מאמין שזה מה שיציל אותך מנשיכה. הבעלים אכן יחזיק את הכלב, אתה אכן לא תינשך, ומכאן תלמד שגם בעתיד אתה חייב לדאוג שכל כלב בסביבתך יוחזק, כי רק כך לא תינשך.
סובלים מפוביה ?
פנו עוד היום לפגישת הערכה
