תסמונת שטוקהולם היא מצב פסיכולוגי שבו קורבן חטיפה או אלימות מפתח הזדהות ואמפתיה כלפי התוקף שלו. התסמונת זוהתה לראשונה בשנת 1973, בעקבות מקרה של שוד בנק בשטוקהולם, שבדיה, שבו בני הערובה פיתחו קשר רגשי עם החוטפים. מאפייני התסמונת כוללים רגשות חיוביים של הקורבן כלפי התוקף, הגנה עליו ותמיכה בו, וחוסר רצון להשתחרר ממנו.
הצוות שלנו בבית קוגנטיקה מומחה בטיפול בתסמינים של תסמונת שטוקהולם. במידה ומישהו מקרוביכם עבר מקרה של אלימות ממושכת, אל תהססו ליצור קשר.
תסמונת שטוקהולם מתאפיינת במספר תסמינים עיקריים, לעיתים אפילו דיסוציאציה חמורה, המעידים על התפתחותה אצל קורבן של חטיפה או אלימות ממושכת. בין התסמינים הבולטים ניתן למנות:
חשוב לציין שלא כל התסמינים חייבים להופיע בכל מקרה, וחומרתם יכולה להשתנות. עם זאת, שילוב של מספר תסמינים אופייניים מהווה אינדיקציה משמעותית להתפתחות תסמונת שטוקהולם אצל הקורבן.
ישנם מספר גורמים מרכזיים שעלולים להוביל להתפתחות תסמונת שטוקהולם אצל קורבנות חטיפה או אלימות אשר עוברים גזלייטינג וסוגי התעללויות אחרים. אחד הגורמים הבולטים הוא בידוד ממושך של הקורבן עם התוקף, כאשר הוא מנותק מהעולם החיצון ונמצא בקשר רציף ובלעדי עם התוקף שלו. במצב כזה, הקורבן הופך תלוי לחלוטין בתוקף לצורך הישרדותו הבסיסית, מה שמגביר את הסיכוי שיפתח כלפיו תחושות חיוביות.
גורם נוסף שתורם להופעת התסמונת הוא חשיפה ממושכת של הקורבן לאלימות או לאיומים מצד התוקף. הפחד המתמיד מפני פגיעה, לצד הכמיהה הטבעית לביטחון, עלולים ליצור אצל הקורבן זיקה רגשית עמוקה למי שאחראי לגורלו. כמו כן, גם מאפייני אישיות מסוימים כמו נטייה להזדהות עם האחר ולחפש בו את הטוב, עשויים להגביר את הסיכון לפתח תסמונת שטוקהולם במצבי שבי או אלימות.
אבחון תסמונת שטוקהולם מתבצע על ידי איש מקצוע מוסמך בתחום בריאות הנפש, כגון פסיכולוג או פסיכיאטר. התהליך כולל ראיון מעמיק עם הקורבן, במהלכו נבחנים התסמינים וההתנהגויות המעידים על התפתחות התסמונת.
איש המקצוע מתרשם באופן קליני מתגובותיו הרגשיות של הקורבן, מאופן תפיסתו את התוקף ומרמת ההזדהות שלו עמו. חשוב לציין כי לא קיימים כלי אבחון סטנדרטיים או שאלונים ספציפיים לזיהוי התסמונת, ועל כן האבחנה מבוססת בעיקר על הערכה קלינית ועל שיקול דעת מקצועי של המטפל, בהתאם לקריטריונים המקובלים.
תסמונת שטוקהולם בקשר זוגי היא מצב פסיכולוגי שבו אחד מבני הזוג מפתח הזדהות רגשית, אמפתיה ואפילו אהבה כלפי בן זוגו המתעלל. במקרים כאלה, הקורבן עשוי להצדיק את התנהגותו הפוגענית של בן הזוג ואף להרגיש תלוי בו רגשית ופיזית. התסמונת מתפתחת לעיתים כתוצאה מלחץ מתמשך, בידוד, ותחושות של חוסר אונים.
במצבים כאלה, הקורבן עשוי לחוש שהחיים שלו תלויים במתעלל ולפתח רגשות חיוביים כלפיו כחלק ממנגנון הישרדותי. תסמונת שטוקהולם בקשר זוגי מקשה על הקורבן להכיר במציאות המתעללת ולקבל עזרה. חשוב להעלות מודעות לתסמונת זו, לזהות את הסימנים שלה ולספק תמיכה ועזרה מקצועית לקורבנות המתמודדים עם מצב זה.
טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) נחשב לשיטה המועדפת לטיפול בתסמונת שטוקהולם. מטרת הטיפול היא לסייע לקורבן לעבד את החוויה הטראומטית שעבר, תוך מתן כלים להתמודדות ושיקום. התהליך הטיפולי מתמקד במספר מישורים:
באמצעות שילוב של שיחות טיפוליות, תרגילים התנהגותיים והקניית כלים מעשיים, הטיפול ה-CBT שואף לשפר את הסתגלות הקורבן ולהשיב לו תחושת שליטה על חייו. חשוב להדגיש כי ההחלמה מהתסמונת הינה תהליך הדרגתי הדורש מחויבות, אך בעזרת ליווי מקצועי ניתן לסייע למטופל לצאת ממעגל ההזדהות עם התוקף ולבנות לעצמו עתיד בריא יותר.
אצלנו בבית קוגנטיקה נשמח לסייע במקרים של אדם הסובל מתסמונת שטוקהולם. אל תהססו ליצור קשר.
לתסמונת שטוקהולם עלולות להיות השפעות ארוכות טווח ומשמעותיות על חייו של הקורבן גם לאחר שחרורו ממצב השבי. בין ההשלכות השכיחות ניתן למנות:
כל אלו עלולים לפגוע משמעותית בתפקוד היומיומי, במערכות יחסים, ובאיכות החיים של הקורבן. לכן, קבלת סיוע וליווי מקצועי וטיפול בטראומה היא הכרחית לצורך שיקום והחלמה מהטראומה הנפשית הקשה שחווה.
תסמונת שטוקהולם היא מצב פסיכולוגי מורכב שבו קורבן חטיפה או אלימות מפתח הזדהות ואמפתיה כלפי התוקף שלו. התסמינים העיקריים כוללים רגשות חיוביים כלפי התוקף, הגנה עליו ותמיכה בו, וחוסר רצון להשתחרר ממנו.
גורמים כמו בידוד, תלות, וחשיפה לאלימות עלולים להוביל להתפתחות התסמונת. האבחון מתבצע על ידי איש מקצוע באמצעות ראיון והתרשמות קלינית. הטיפול המומלץ הוא CBT, המתמקד בעיבוד רגשי, שינוי חשיבה מעוותת, וחיזוק כישורי התמודדות. השלכות התסמונת עלולות להימשך זמן רב ולכלול תחושות אשמה, בלבול וקשיים בינאישיים.
חשוב לזכור כי מדובר במצב הדורש התערבות מקצועית על מנת לסייע לקורבן להחלים ולשקם את חייו ואנו כאן כדי לסייע.
