חרדת מבחנים היא תופעה מוכרת ושכיחה, שמרבית האנשים חוו לפחות פעם אחת בחייהם. חרדת בחינות אינה נחשבת כמצב המצריך טיפול אם מדובר במקרים נדירים ובאופן כללי האדם מצליח להתמודד עם מבחנים בצורה טובה, ללא רמות גבוהות של חרדה או פגיעה בהישגיו. כאשר חרדה ממבחנים מופיעה באופן תכוף, גורמת לאדם מצוקה ניכרת, מקשה עליו להביא את הפוטנציאל האקדמי שלו לידי ביטוי או מובילה להימנעות מתחומים שיכולים להתאים לו – מדובר בהפרעת חרדה שיש צורך לטפל בה.
חרדה בחינות ברמה הפוגעת באדם מופיעה אצל כ-15% מהאוכלוסייה, ולפי מחקרים שונים בקרב סטודנטים המספרים מגיעים ל-20% או אף יותר. אין הבדל בין המינים בשכיחות חרדת מבחנים, היא אינה תלויה ברמת ההישגים הלימודיים וקיימת בכל הקצוות – החל מתלמידים המתקשים בתחום מסוים או מתמודדים עם לקויות למידה שונות, ועד תלמידים מצטיינים ששוחים בחומר כל עוד הם לא במבחן.
חרדה מבחינות היא פחד מופרז ומשתק ממצבי מבחן. פחד ממבחנים אינו מסתכם במבחן עצמו, אלא מופיע בשלב ההתכוננות או אף בזמן הלימודים השוטפים. חרדת בחינות כוללת מספר מרכיבים:
תגובה רגשית. פחד או חרדה בזמן המבחן עצמו. בשלב ההתכוננות יכולים להופיע רגשות נוספים כמו עצבנות, דכדוך או ייאוש.
כל חרדה, לא משנה מה מקורה, מלווה בסימפטומים פיזיים שונים, וחרדת בחינות אינה שונה בכך מחרדות אחרות. התגובות הפיזיות שונות מאדם לאדם ויכולות לכלול בין היתר כאבי ראש, רעד, בחילות, הקאות או שלשולים או הזעה.
סימפטומים קוגניטיביים (של המחשבה)
חרדה עלולה לפגוע ביכולות החשובות ללמידה כמו קשב, ריכוז וזיכרון. קשיים בתחומים אלו יכולים להופיע בזמן הלמידה למבחן, במבחן עצמו או שניהם. בזמן המבחן אדם החווה חרדת בחינות עלול לחוות בלק אאוט, כלומר נתק זמני שאינו מאפשר לו לזכור את החומר שלמד.
אדם עם חרדת מבחנים חושב ללא הרף מחשבות מעוררות חרדה כפי שיפורט בהמשך. מחשבות אלו מפריעות לתהליכי החשיבה ממספר סיבות:
1. האדם מרוכז במחשבות אלו והדבר מפחית את המשאבים השכליים העומדים לרשותו.
2. המחשבות יוצרות תגובות פיזיות של חרדה המקשות על האדם להתרכז.
3. מחשבות שליליות של האדם אודות סיכוייו להצליח מובילות להרמת ידיים או שימוש באסטרטגיות לא מועילות המפחיתות את סיכוייו להצליח.
כתוצאה מהקושי להתמודד עם המצב, אנשים רבים עם חרדת בחינות הולכים לאחד משני כיוונים: הימנעות או אסטרטגיות לימוד בעייתיות.
הימנעות נחלקת לשניים:
1. הימנעות מוחלטת מהתמודדות עם מצבי מבחן – למשל בחירה בקריירה שאינה מחייבת לימודים.
2. הימנעויות הפוגעות בסיכוייו של האדם להצליח במסגרת כזו כגון הימנעות מהליכה לשיעורי תגבור לפני מבחן, דחיינות, למידה לא מספקת או הברזה ממבחנים.
אסטרטגיות לימוד בעייתיות כוללות למידה אינטנסיבית מדי למבחן, שינון בעל פה ואסטרטגיות נוספות שלכאורה נראות לאדם כמגבירות את סיכוייו להצליח, אולם בפועל, כפי שיפורט בהמשך, פוגעות בסיכוייו.
גם בזמן המבחן עלולות להופיע התנהגויות שיובילו לכך שהאדם לא יצליח להביא את יכולותיו לידי ביטוי, למשל חוסר מוכנות לדלג על שאלה קשה במיוחד, או ההיפך – דילוג על כל שאלה שנראית לו קשה מבלי לנסות להתמודד עמה.
לחרדה יש תפקיד חשוב – היא מצביעה על כך שאנו נמצאים בסכנה ועלינו לעשות פעולות שונות על מנת למנוע אותה. במקרה של בחינות לא מדובר בסכנה לנזק גופני, אלא בנזק שעלול להיגרם להערכה העצמית של האדם, כיוונו המקצועי, אובדן מלגה שקיבל וכן הלאה. אם האדם לא ירגיש חרדה כלל, יתכן ולא יקדיש מספיק מאמץ בהתכוננות למבחן ולא יצליח להשיג תוצאה שתשביע את רצונו, כך שרמה מסויימת של חרדה היא הכרחית. מצד שני, אם האדם ירגיש חרדה גבוהה מדי – היא עלולה לשתק אותו ולהוביל אף היא לתוצאה שלילית.
המסקנה היא שכמו בתחומים אחרים בחיים, גם כאן חשובה המידתיות – כפי שאכילה מופרזת או צום מוחלט אינם רצויים, ואכילה מאוזנת תיטיב עם הגוף – רמות חרדה גבוהות או נמוכות מדי אינן רצויות. רמה נמוכה של חרדה שתדרבן את האדם להשקיע בלימודים באופן יעיל היא המצב האופטימאלי.
אין גורם אחד היוצר לבדו חרדת בחינות. ניתן לדבר על מספר גורמים המשתלבים יחד, כשהגורמים הנמצאים ועוצמם שונים מאדם לאדם. בין הגורמים ניתן למנות משפחה הדוחפת להישגיות יתר על המידה, אווירה תחרותית במוסד הלימודי, אסטרטגיות לימוד לא יעילות או קשיי למידה, פרפקציוניזם, ביקורת עצמית גבוהה, ערך עצמי נמוך ומצבי לחץ נוספים בחיים.
חרדת בחינות היא חרדה שמזינה את עצמה. כשהאדם מרגיש חרדה עזה נוצרת פגיעה ביכולת הלמידה שלו או בהוצאת היכולות שלו לפועל בצורה מוצלחת. כתוצאה, הישגיו הלימודיים אכן נפגעים, דבר המגביר את החרדה בפעם הבאה וכתוצאה יכולתו להצליח פוחתת והוא מתחיל לפתח אסטרטגיות התמודדות לא יעילות או נמנע ממצבי מבחן. נוצר מעגל שלילי של חרדה – פגיעה בהישגים הלימודיים – הגברת החרדה וחוזר חלילה.
לצד זה ובאופן כללי, ישנם דברים פשוטים שאפשר לעשות כדי להרגיש טוב יותר בחיים. אז הנה כמה רעיונות: 10 דרכים פשוטות להרגיש טוב יותר.
