להתבונן בגופנו מתוך קבלה: על הטיפול בדימוי גוף שלילי

מאת: רן ליטמן, לירון אליבר אהרונסון ודני דרבי

דימוי גוף הינו מכלול התפיסות, המחשבות, הרגשות והתחושות של אדם לגבי גופו.

מושג זה מתייחס גם לתפיסת האדם את גופו (למשל, האם הוא תופס את גופו כמושך, שמן, חטוב או דוחה).

יש גם את הרגשות (למשל אהבה או שנאה שהוא חש כלפי גופו), המחשבות (למשל, מחשבה שאם רק היה מצליח להיות רזה מספיק או גבוה מספיק חייו היו טובים יותר).

בנוסף ישנן משאלות שיש לאדם לגבי גופו. לאדם יכול להיות  דימוי גוף שונה לחלקים שונים של הגוף (למשל תפיסה חיובית של חלקים מסוימים וחיובית פחות של חלקים אחרים) ודימוי הגוף יכול להשתנות עם הזמן ובהשפעתם של גורמים שונים.

דימוי גוף שלילי הינו מצב שבו מכלול התפיסות, המחשבות והרגשות של אדם כלפי גופו, או חלקים מגופו, הן שליליות.

למשל, בחור אשר סובל מדימוי גוף שלילי עלול לתפוס את גופו כלא אסתטי ובלתי מושך, לחוש מבוכה ודחייה כלפי גופו ולחשוב כי אחרים אינם רוצים בחברתו בשל צורת גופו.

דימוי גוף שלילי נמצא קשור לבעיות פסיכולוגיות ופיזיולוגיות רבות כגון השוואות בלתי פוסקות לגופם של אנשים אחרים, הערכת יתר של אדם את משקלו וניסיונות קיצוניים להפחית במשקל.

דימוי גוף שלילי עלול גם להוביל להתפתחות של הפרעות אכילה. מחקרים רבים מהשנים האחרונות הראו כי לדימויי הגוף שמוצגים באופן שוטף בתקשורת ישנה השפעה משמעותית על האופן בו אנשים, ובעיקר נשים, תופסות את גופן.

דימויים אלו (שלרוב אינם מציאותיים) תורמים לא פעם לביצוע השוואות בלתי מחמיאות התורמות להתפתחות דימוי גוף שלילי.

שתי טכניקות שונות הוכחו כיעילות בטיפול בדימוי גוף שלילי. הטכניקה הראשונה הינה קבלה פסיכולוגית. טכניקה זו מתמקדת במיקוד הקשב והמודעות בצורה ניטרלית ובלתי שיפוטית בכל מחשבה, רגש או תחושה פיזית שעולה לאדם לגבי גופו, מבלי לנסות לשנות את אותן תחושות או מחשבות, להימנע מהן או להגיב להן, תוך פיתוח היכולת להתבונן ולקבל את הדברים כמו שהם ברגע נתון.

טכניקה זו עושה שימוש בתרגילי קשיבות (mindfulness), בהן האדם לומד להתבונן ולהיות מודע לרגשות ומחשבות שעולות בו מבלי להגיב להן. למשל, תרגיל שמשמש בטכניקה זו הוא צפייה בתחושות שלנו כאילו שהן מוצגות על מסך קולנוע, באות והולכות למול עינינו.

הטכניקה השנייה הינה הערכה מחדש של המחשבות והתחושות העולות בנו. שיטה זו מתמקדת בפיתוח היכולת להתייחס לדימוי הגוף של אדם באופן רציונלי יותר ורגשי פחות. למשל, ניתן לאמץ נקודת מבט רציונלית יותר לגבי הדמויות אליהן נשים רבות משוות את עצמן, שהן לא פעם דמויות המופיעות בפרסומות או ברשתות החברתיות, ומייצגות אידיאלים קיצוניים, שהם במקרים רבים ובעזרתה של הטכנולוגיה, לא מציאותיים.

באופן מעניין, שתי השיטות הוכחו כיעילות בטיפול באנשים הסובלים מדימוי גוף שלילי. במחקרים שונים, השימוש בטכניקות אלו הביא לשיפור בדימוי הגוף אצל נשים וכן להגברת התחושות החיוביות ולהפחתת התחושות השליליות לגבי גופן. הדבר מעניין במיוחד לאור כך ששתי הטכניקות פועלות באופן שונה.

אמנם שתיהן נוגעות ביחס שאנחנו נותנים למחשבות ולרגשות שלנו, אך הערכה מחדש מתמקדת בשינוי הרגשות שעולים באדם לגבי דימוי הגוף שלו, בעוד שקבלה פסיכולוגית מתמקדת באי-שינוי הרגשות הללו, תוך קבלה בלתי שיפוטית שלהם.

כלומר, ישנה יותר מדרך אחת בה ניתן לטפל ולשפר את הצורה בה אנשים תופסים וחווים את גופם. במסגרת טיפול קוגניטיבי התנהגותי נעשה שימוש בטכניקות אלו ונוספות על מנת לסייע להתמודדות עם דימוי גוף שלילי באופן המתאים ביותר לכל מטופל.

בתחילה, הטיפול יתמקד בפיתוח ההבנה כי למרות שאנו שולטים על פי רוב במעשים שלנו, השליטה במחשבותינו היא מוגבלת למדי. לכן, הפחתת המשמעות שאנו מייחסים למחשבות שעולות בנו, עשויה להביא לשיפור פסיכולוגי. בהתאם לשתי הטכניקות שצוינו, הפחתת המשמעות יכולה להיעשות בשתי דרכים: התבוננות בלתי שיפוטית במחשבות או אתגור והערכה מחדש של תקפותן.

השימוש בשיטות השונות משתנה כך שיתאים את עצמו לכל מטופל באופן ספציפי ולקשיים איתם הוא מתמודד. באופן זה ניתן לטפל בקושי סביב דימוי גוף שלילי בעזרתן של מגוון שיטות יעילות תוך בחירה של הטכניקות המתאימות ביותר עבור כל מטופל.

אם את/ה סובל/ת מקשיים הנובעים מדימוי גוף שלילי, פנה/י למרכזנו לקביעת פגישת הערכה עם אנשי מקצוע המתמחים בטיפול בקשיים מסוג זה.

לתאום פגישת הערכה התקשר/י 1-800-657-657

ביבליוגרפיה

Atkinson, M. J., & Wade, T. D. (2012). Impact of metacognitive acceptance on body dissatisfaction and negative affect: engagement and efficacy. Journal of Consulting and Clinical Psychology, 80(3), 416.

Grabe, S., Ward, L. M., & Hyde, J. S. (2008). The role of the media in body image concerns among women: a meta-analysis of experimental and correlational studies. Psychological bulletin, 134(3), 460.

Margolis, S. E., & Orsillo, S. M. (2016). Acceptance and body dissatisfaction: Examining the efficacy of a brief acceptance based intervention for body dissatisfaction in college women. Behavioural and cognitive psychotherapy, 44(4), 482-492.

Prefit, A. B., Cândea, D. M., & Szentagotai-Tătar, A. (2019). Effects of acceptance and reappraisal on body dissatisfaction: an experimental comparison of two adaptive emotion regulation strategies. Eating and Weight Disorders-Studies on Anorexia, Bulimia and Obesity, 1-7.