מעוניינים להתחיל בשינוי?
השאירו פרטים ונחזור אליכם, או חייגו אלינו
1-800-657-657

ברינטליקס BRINTELLIX – וורטיאוקסטין VORTIOXETINE

ד"ר דני דרבי
נכתב ע"י: ד"ר אור שחר

ברינטליקס היא תרופה חדשה ומסקרנת לטיפול בדיכאון. היא הושקה ב-2013, ולכן המחקר אודותיה בחיתוליו. היא משמשת בעיקר לטיפול בדיכאון, ולעיתים גם להפרעות חרדה. משום שהיא חדשה, היא לרוב אינה התרופה הראשונה בה בוחרים כאשר מטפלים בבעיות אלה ולרוב מנסים קודם את תרופות הוותיקות יותר – SSRIs או SNRIs.

ברינטליקס מסייעת לכ-50-60% מהמטופלים עם דיכאון. אך היא אינה עדיפה על SNRIs ואף פחות יעילה מאחד ה-SNRIs הנפוצים – סימבלטה (דולוקסטין). בנוגע לטיפול בהפרעות חרדה יש נתונים סותרים. כאמור, משום שהתרופה חדשה, יש מעט מחקרים בנושא. חלקם תומכים ביעילותה כטיפול לחרדה, אך באחרים היא לא שיחזרה יעילות זו.

ברינטליקס נחקרה אף כטיפול לדיכאון באוכלוסיה מבוגרת. היא נמצאה מתאימה כטיפול באוכלוסיה זו ואף שיפרה תפקודים קוגניטיביים שנפגעו בגלל הדיכאון.

ברינטליקס מפיחה תקווה בכך שהצליחה לסייע למטופלים אשר לא הגיבו לטיפול ב-SSRIs ו-SNRIs. עובדה זו מתאימה לכך שתרופה זו מציגה מנגנון פעולה חדש ושונה.

כיצד התרופה פועלת?

ברינטליקס פותחה על סמך תאוריות במדעי המוח. מזה שנים רבות ידוע על קשר בין הפרעה ברמתו של מוליך עצבי בשם סוטונין ובין דיכאון, חרדה ו-OCD. כמו כן, ידוע שקיימים מספר תתי סוגים של קולטנים בתאי העצב למוליך עצבי זה. בהמשך, המחקר גילה כי יש להם מאפיינים שונים. זהו הידע עליו מתבססות התיאוריות השולטות בתחום החל משנות ה-90', ועל סמך זה פותחה ברינטליקס. כך קיוו לחזק את ההשפעה החיובית של התרופה ולהפחית תופעות לוואי. כמו ה-SSRIs, היא מעכבת את קליטתו של הסרוטונין חזרה לתא העצב וכך מעלה את רמתו במוח. אך בנוסף לכך היא גם משפיעה על קולטני הסרוטונין השונים בתאי העצב. למשל, היא חוסמת קולטן סרוטונין מתת סוג 3 ובכך מובילה לירידה בבחילות ועליה קטנה בכמות הסרוטונין במוח. כמו כן, היא מייצרת הפעלה משמעותית ומתמשכת של תת סוג 1A וכך מפחיתה דיכוי של הפרשת סרוטונין, כך שגם במנגנון זה כמות הסרוטונין במוח עולה.

תופעות לוואי

לברינטליקס מעט מאוד תופעות לוואי, אף ביחס לנוגדי דיכאון. בנוסף, תופעות הלוואי הקיימות קלות יחסית. לדוגמא, בחילה הינה אחת מתופעות הלוואי הנפוצות ביותר בנוגדי דיכאון. בזכות הפיתוח המכוון, ברינטליקס גורמת לפחות בחילה ביחס ל-SNRIs ו-SSRIs. בנוסף, בניגוד לשאר נוגדי הדיכאון השפעתה על  התפקוד המיני מינורית, והיא אינה גורמת לקשיי שינה או לשינוי במשקל. עם זאת, בחילה היא עדיין תופעת הלוואי הנפוצה ביותר בברינטליקס. תופעות לוואי נוספות כוללות: שלשול, יובש בפה ועייפות.

אין ידע מספיק על שימוש בתרופה זו בזמן הריון והנקה. לפיכך יש להיוועץ עם הרופא כיצד להמשיך בטיפול בזמן זה.

אין ניסיון רב עם מנות יתר אך נראה שמינון גבוה מידי לרוב אינו מוביל לסכנת חיים.

טיפול

ניתן ליטול את התרופה פעם ביום.

בדיכאון נהוג להתחיל ב-10 מ"ג ביום ולעלות ל-20. יחד עם זאת, במטופלים המתקשים במינונים אלה ניתן להישאר על 10 מ"ג ביום ואף לרדת ל-5. לרוב חשים הטבה תוך 2-4 שבועות. לאחר ההטבה, על מנת לשמרה, יש להמשיך בטיפול לפחות חצי שנה. במידה ואין הטבה תחת טיפול זה לאחר 6-8 שבועות יש להתייעץ עם הרופא על שינוי בטיפול.

מתי נבחר בברינטליקס?

ברינטליקס הינה אחת התרופות החדשות ביותר לטיפול בדיכאון. לרוב, היא אינה משמשת כטיפול הראשון לדיכאון או לחרדה. ניתן לנסות ולהשתמש בה לאחר כישלון בנוגדי דיכאון אחרים. כמו כן היא יכולה להתאים למטופלים הסובלים מאוד מתופעות לוואי, במיוחד בחילה ובעיות בתפקוד המיני. זאת משום שהיא מובילה לפחות תופעות לוואי ביחס לנוגדי הדיכאון המקובלים.

ביבליוגרפיה

  1. Koesters M, Ostuzzi G, Guaiana G, Breilmann J, Barbui C. Vortioxetine for depression in adults. Cochrane Database of Systematic Reviews. 2017(7).
  2. Sanchez C, Asin KE, Artigas F. Vortioxetine, a novel antidepressant with multimodal activity: review of preclinical and clinical data. Pharmacology & therapeutics. 2015 Jan 1;145:43-57.
  3. Pae CU, Wang SM, Han C, Lee SJ, Patkar AA, Masand PS, Serretti A. Vortioxetine, a multimodal antidepressant for generalized anxiety disorder: a systematic review and meta-analysis. Journal of psychiatric research. 2015 May 1;64:88-98.
  4. Vortioxetine FDA label.
  5. Katona CL, Katona CP. New generation multi-modal antidepressants: focus on vortioxetine for major depressive disorder. Neuropsychiatric disease and treatment. 2014;10:349.
  6. Kelliny M, Croarkin PE, Moore KM, Bobo WV. Profile of vortioxetine in the treatment of major depressive disorder: an overview of the primary and secondary literature. Therapeutics and clinical risk management. 2015;11:1193.
  7. Alam MY, Jacobsen PL, Chen Y, Serenko M, Mahableshwarkar AR. Safety, tolerability, and efficacy of vortioxetine (Lu AA21004) in major depressive disorder: results of an open-label, flexible-dose, 52-week extension study. International clinical psychopharmacology. 2014 Jan;29(1):36.
אנו רואים ערך רב בהנגשת הידע שלנו למטופלים ולמטפלים ומזמינים אתכם להצטרף לקהילה הצומחת של בית קוגנטיקה
באיזה סוג מידע תרצו להתעדכן?
ד"ר דני דרבי
פסיכולוג קליני מומחה ומדריך | מייסד ומנהל קליני של בית קוגנטיקה

דני דרבי, מייסד ומנהל קליני של מרכז קוגנטיקה, פסיכולוג קליני מומחהמדריך ודוקטור למיניות האדם. לאורך השנים התמחה בטיפול בטראומה נפשית והפרעות חרדה ופוסט טראומה. בשנת 2010, יחד עם פרופסור גיא דורון, זיהה תת סוג של OCD סביב מערכות יחסים (ROCD) מאז הוא עוסק במחקר ופיתוח טיפולים ל OCD בכלל ו ROCD בפרט. ד"ר דרבי הוא מייסד שותף של היחידה לחקר טורדנות כפייתית ביחסים ומייסד שותף של בית הספר לפסיכותרפיה מבוססת מחקר ומצוינות קלינית.

 

תוכן העניינים
הרשמה לניוזלטר מטופלים
מלאו את הטופס ותקבלו מאיתנו עדכונים באופן שוטף
הרשמה לניוזלטר מטפלים
מלאו את הטופס ותקבלו מאיתנו עדכונים באופן שוטף