בית > ברינטליקס BRINTELLIX – וורטיאוקסטין VORTIOXETINE
ברינטליקס היא תרופה חדשה ומסקרנת לטיפול בדיכאון. היא הושקה ב-2013, ולכן המחקר אודותיה בחיתוליו. היא משמשת בעיקר לטיפול בדיכאון, ולעיתים גם להפרעות חרדה. משום שהיא חדשה, היא לרוב אינה התרופה הראשונה בה בוחרים כאשר מטפלים בבעיות אלה ולרוב מנסים קודם את תרופות הוותיקות יותר – SSRIs או SNRIs.
ברינטליקס מסייעת לכ-50-60% מהמטופלים עם דיכאון. אך היא אינה עדיפה על SNRIs ואף פחות יעילה מאחד ה-SNRIs הנפוצים – סימבלטה (דולוקסטין). בנוגע לטיפול בהפרעות חרדה יש נתונים סותרים. כאמור, משום שהתרופה חדשה, יש מעט מחקרים בנושא. חלקם תומכים ביעילותה כטיפול לחרדה, אך באחרים היא לא שיחזרה יעילות זו.
ברינטליקס נחקרה אף כטיפול לדיכאון באוכלוסיה מבוגרת. היא נמצאה מתאימה כטיפול באוכלוסיה זו ואף שיפרה תפקודים קוגניטיביים שנפגעו בגלל הדיכאון.
ברינטליקס מפיחה תקווה בכך שהצליחה לסייע למטופלים אשר לא הגיבו לטיפול ב-SSRIs ו-SNRIs. עובדה זו מתאימה לכך שתרופה זו מציגה מנגנון פעולה חדש ושונה.
ברינטליקס פותחה על סמך תאוריות במדעי המוח. מזה שנים רבות ידוע על קשר בין הפרעה ברמתו של מוליך עצבי בשם סוטונין ובין דיכאון, חרדה ו-OCD. כמו כן, ידוע שקיימים מספר תתי סוגים של קולטנים בתאי העצב למוליך עצבי זה. בהמשך, המחקר גילה כי יש להם מאפיינים שונים. זהו הידע עליו מתבססות התיאוריות השולטות בתחום החל משנות ה-90', ועל סמך זה פותחה ברינטליקס. כך קיוו לחזק את ההשפעה החיובית של התרופה ולהפחית תופעות לוואי. כמו ה-SSRIs, היא מעכבת את קליטתו של הסרוטונין חזרה לתא העצב וכך מעלה את רמתו במוח. אך בנוסף לכך היא גם משפיעה על קולטני הסרוטונין השונים בתאי העצב. למשל, היא חוסמת קולטן סרוטונין מתת סוג 3 ובכך מובילה לירידה בבחילות ועליה קטנה בכמות הסרוטונין במוח. כמו כן, היא מייצרת הפעלה משמעותית ומתמשכת של תת סוג 1A וכך מפחיתה דיכוי של הפרשת סרוטונין, כך שגם במנגנון זה כמות הסרוטונין במוח עולה.
לברינטליקס מעט מאוד תופעות לוואי, אף ביחס לנוגדי דיכאון. בנוסף, תופעות הלוואי הקיימות קלות יחסית. לדוגמא, בחילה הינה אחת מתופעות הלוואי הנפוצות ביותר בנוגדי דיכאון. בזכות הפיתוח המכוון, ברינטליקס גורמת לפחות בחילה ביחס ל-SNRIs ו-SSRIs. בנוסף, בניגוד לשאר נוגדי הדיכאון השפעתה על התפקוד המיני מינורית, והיא אינה גורמת לקשיי שינה או לשינוי במשקל. עם זאת, בחילה היא עדיין תופעת הלוואי הנפוצה ביותר בברינטליקס. תופעות לוואי נוספות כוללות: שלשול, יובש בפה ועייפות.
אין ידע מספיק על שימוש בתרופה זו בזמן הריון והנקה. לפיכך יש להיוועץ עם הרופא כיצד להמשיך בטיפול בזמן זה.
אין ניסיון רב עם מנות יתר אך נראה שמינון גבוה מידי לרוב אינו מוביל לסכנת חיים.
ניתן ליטול את התרופה פעם ביום.
בדיכאון נהוג להתחיל ב-10 מ"ג ביום ולעלות ל-20. יחד עם זאת, במטופלים המתקשים במינונים אלה ניתן להישאר על 10 מ"ג ביום ואף לרדת ל-5. לרוב חשים הטבה תוך 2-4 שבועות. לאחר ההטבה, על מנת לשמרה, יש להמשיך בטיפול לפחות חצי שנה. במידה ואין הטבה תחת טיפול זה לאחר 6-8 שבועות יש להתייעץ עם הרופא על שינוי בטיפול.
ברינטליקס הינה אחת התרופות החדשות ביותר לטיפול בדיכאון. לרוב, היא אינה משמשת כטיפול הראשון לדיכאון או לחרדה. ניתן לנסות ולהשתמש בה לאחר כישלון בנוגדי דיכאון אחרים. כמו כן היא יכולה להתאים למטופלים הסובלים מאוד מתופעות לוואי, במיוחד בחילה ובעיות בתפקוד המיני. זאת משום שהיא מובילה לפחות תופעות לוואי ביחס לנוגדי הדיכאון המקובלים.
דני דרבי, מייסד ומנהל קליני של מרכז קוגנטיקה, פסיכולוג קליני מומחהמדריך ודוקטור למיניות האדם. לאורך השנים התמחה בטיפול בטראומה נפשית והפרעות חרדה ופוסט טראומה. בשנת 2010, יחד עם פרופסור גיא דורון, זיהה תת סוג של OCD סביב מערכות יחסים (ROCD) מאז הוא עוסק במחקר ופיתוח טיפולים ל OCD בכלל ו ROCD בפרט. ד"ר דרבי הוא מייסד שותף של היחידה לחקר טורדנות כפייתית ביחסים ומייסד שותף של בית הספר לפסיכותרפיה מבוססת מחקר ומצוינות קלינית.