חרדת נהיגה היא בעיה שכיחה מאוד הפוגעת באלפי נהגים בישראל. ההערכות הן שבין 5% ל 10% מכלל הנהגים סובלים בשלב זה או אחר של חייהם מפחד לנהוג. חרדה זו יכולה לגרום לפגיעה חמורה באיכות החיים, למשל לגרום לאדם לוותר על מקומות עבודה הדורשים ממנו נהיגה, או תלות והגבלת חופש התנועה במידה והוא גר במקום שאין בו תחבורה ציבורית נוחה, למשל ביישוב קטן או מושב.
יש עוצמות שונות של פחד מנהיגה, כאשר בעוצמות גבוהות האדם לא מוכן לנהוג כלל או אף לנסוע ברכב, ובמקרים פחות קיצוניים (אך עדיין מגבילים מאוד) האדם שם על עצמו הגבלות שונות – למשל לא לנהוג בלילה, להימנע מעקיפות או מנסיעה בכביש המהיר.
ניתן לחלק אנשים הסובלים מחרדת נהיגה לארבעה סוגים:
1. חרדת נהיגה בשל התקפי חרדה
אנשים עם התקפי חרדה חוששים לעיתים לנהוג מחשש שיחוו התקף חרדה בזמן נהיגה. במחקר של ויליאמס נמצא שנהיגה בכביש מהיר מדורגת כמעוררת פאניקה בקרב 43% מהאנשים הסובלים מהתקפי חרדה ואגרופוביה. אנשים אלו נמנעים או חרדים ממצבי נהיגה מאחר ואלו מעוררים בהם התקפי חרדה. החשש שלהם מורכב מפחד מהתחושות הלא נעימות שהם חווים בזמן התקף חרדה, ומפחד שמא תחושות אלו יגרמו להם לאבד שליטה על הרכב ובעקבות זאת לתאונת דרכים. כך למשל, אדם המרגיש בזמן התקף שהוא עומד להתעלף יפחד שהדבר יקרה לו בזמן נהיגה, ואדם הפוחד שיאבד שליטה מרוב בהלה יפחד שיעשה פעולה אימפולסיבית ולא זהירה שתגרום לתאונה, למשל לבלום בחוזקה באמצע כביש מהיר או לסטות לנתיב סמוך בלי התרעה.
2. פחד מנהיגה בעקבות תאונת דרכים
נהגים רבים שעברו תאונות מדווחים על תסמינים של פוסט טראומה, חוסר נוחות בזמן נהיגה ודיכאון. בקרב אנשים אלו נהיגה נקשרת עם הטראומה שהם עברו, הם חווים מחדש תחושות וזיכרונות מהתאונה שעברו, דבר הגורם לסבל עז ולתחושה שהדבר הולך לקרות שוב. הסבל והפחד כל כך גדולים שהם נמנעים מנהיגה לגמרי או במצבים מסוימים. ביטויי החרדה יכולים להיות שונים, בהתאם לתאונה בה האדם יהיה מעורב. לעיתים אנשים שלא נהגו בתאונה יסכימו לנסוע רק אם הם ינהגו, כיוון שהם מקשרים בין נהיגה על ידי מישהו אחר לתאונה, וכיוון שכשהם נוהגים הם מרגישים תחושת שליטה רבה יותר המפחיתה את החרדה. אצל חלק מהאנשים ההימנעות היא מוחלטת והם לא יסכימו לנהוג או לנסוע ברכב כלל.
3. פחד מנהיגה הנובעת מהערכת הסיכון כגבוה
הימנעות הקשורה לתפיסות עולם או רעיונות מפחידים לגבי נהיגה או הסכנות הטמונות בה. תפיסות אלו יכולות להיווצר על ידי דעות שהאדם שמע באופן תדיר בסביבתו הקרובה – למשל הורים שחזרו שוב ושוב על כך שנהיגה היא סכנת חיים, כשהוא עצמו או אנשים הקרובים אליו היו מעורבים בתאונת דרכים, או בשל נטייה כללית לחרדתיות הגורמת לאדם לראות את העולם כמקום מסוכן באופן כללי ואת עצמו כפגיע ונמצא בסכנה. כשלאדם יש תפיסות אלו הוא ממוקד מאוד במידע המחזק אותן, למשל שם לב יותר מאנשים אחרים לכל ידיעה על תאונת דרכים או לכל אקט לא זהיר של נהג על הכביש, ומתייחס לכך כראיה שלא יחזור הביתה בשלום אם ינהג. אדם כזה יתעלם מראיות לצד השני – למשל שעקיפה לא זהירה שראה לא נגמרה בתאונה או שהסבירות הסטטיסטית שיהיה מעורב בתאונת דרכים קטלנית היא נמוכה בפועל.
4. חרדת נהיגה הנובעת מתחושת חוסר מסוגלות
אנשים אלו מפתחים חרדת נהיגה בשל כשלונות עבר או ביקורת על נהיגתם. על קבוצה זו נמנים אנשים שנכשלו בטסטים רבים ופיתחו אמונה שנהיגתם מסוכנת, אנשים שקיבלו ביקורת חזקה על טעות בנהיגה בתחילת דרכם או אף פגעו ברכב אחר באופן שולי ואנשים שקרובים אליהם ביקרו את נהיגתם באופן מתמיד כך שאף אם היה להם בטחון רב בנהיגתם – הוא התערער עם הזמן.
