הוא פסיכולוג שהשלים תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בפסיכולוגיה קלינית- של מבוגרים, של ילדים או גם וגם.
בנוסף, פסיכולוגים קליניים נדרשים להשלים התמחות קלינית של ארבע שנים הכוללת עבודה במרפאה פסיכולוגית (קופות החולים,תחנות בריאות הנפש, מרפאות פרטיות) ועבודה במסגרת אשפוזית- לדוגמה בבתי חולים.
לאחר תום תקופת ההתמחות ועמידה בהצלחה בבחינת ההתמחות, הפסיכולוג הקליני מקבל היתר רשמי של משרד הבריאות לעסוק במקצוע באופן עצמאי, ללא הדרכה וליווי של פסיכולוג קליני מומחה אחר.
פסיכולוגים קליניים מציעים טיפולים פסיכולוגיים מסוגים רבים ומגוונים, בהתאם להכשרתו של המטפל ובהתאם לצורך של המטופל הספציפי כמובן.
פסיכולוגים חברתיים – שעוסקים במחקר פסיכולוגי של תהליכים בינאישיים שונים.
נוירופסיכולוגים – שעוסקים בקשרים שבין מנגנונים מוחיים לבין תהליכים פסיכולוגיים שונים.
פסיכולוגים קוגניטיביים – שעוסקים במחקר פסיכולוגי גם הם, אבל ספציפית בתהליכי קשב, זיכרון, למידה וכיוצא בזה.
להבדיל משש ההתמחויות העיקריות שהוזכרו לעיל, לתחומים הללו אין כיום תוכנית התמחות ממוקדת ועל כן בניגוד לפסיכולוגים קליניים וליתר ההתמחויות שהוזכרו לעיל, הפסיכולוגים הללו לא עוסקים בטיפול פסיכולוגי פרטני או קבוצתי על פי רוב.
(או פסיכודיאגנוסטי) ניתן לבצע בלי קשר לטיפול פסיכולוגי או במקביל אליו, אולם במקרים רבים מי שמפנה לאבחון הוא המטפל עצמו, כך שהאבחון והטיפול מתבצעים במקביל.
אבחון פסיכולוגי הוא תהליך אבחון המבוצע על ידי פסיכולוג קליני וכולל מספר חלקים: ראיון קליני, מבחנים להערכת יכולות וכישורים, ומבחנים שנועדו להכיר את עולמו הרגשי של האדם. האבחון מספק תמונה מקיפה וכוללת על התחומים הבאים:
יכולות וכישורים
האבחון כולל מספר מבחנים מובנים המספקים מידע אודות התפקוד האינטלקטואלי הכללי של האדם (IQ) והערכה של כישורים ספציפיים ונקודות חוזק וחולשה.
הערכה זו מאפשרת לדעת באיזה תחומים ותנאים האדם מתפקד בצורה אופטימאלית (למשל במטלות מילוליות או מרחביות, במסגרת מובנה או בעבודה עצמאית), מהן הנקודות בהן הוא מתקשה יותר, ואיזה תנאים יסייעו לו להפיק את המרב מכישוריו.
כמו כן, מבחנים אלו נותנים אינפורמציה חשובה כשקיימת שאלה לגבי יכולות האדם, למשל חשד לפגיעה מוחית, ליקוי קוגניטיבי או ההיפך – הערכת מחוננות.
הערכת אישיות
הראיון הקליני ומבחנים פסיכולוגים שונים מספקים מידע חשוב אודות עולמו הרגשי של האדם, כולל חלקים שפחות מנוסחים וברורים לו.
חלק זה של האבחון יכול לשפוך אור אודות המקורות האפשריים של קשיים שהאדם מתמודד עמם, למקד את הקשיים ולתת אבחנה במידת הצורך על מנת לאפשר הפנייה לטיפול מתאים, להעריך את יכולותיו הנוכחיות והעתידיות של האדם בתחומים שונים (למשל זוגיות, תעסוקה, חברה) ואת המשאבים והכוחות העמודים לרשותו.
הערכת האישיות יכולה לספק מידע קריטי במידה וקיימת שאלה לגבי מסוכנות האדם לגבי עצמו או אחרים, למשל בתחום השליטה בכעסים, או במידה והאדם סובל מדיכאון וקיים חשש לאובדנות.
איך מתבצע אבחון על ידי פסיכולוג קליני?
תהליך האבחון עצמו נמשך כ-7-12 שעות ומתפרש על פני 3-5 פגישות, בהתאם למשך האבחון ולטווח הקשב והריכוז של האדם.
עם סיום תהליך האבחון הפסיכולוגי המאבחן מפיק דו"ח מקיף המתייחס הן לכישורי האדם והן לאישיותו, תוך דגש מיוחד על הסיבה שהובילה לאבחון (למשל בירור קושי מסוים, הערכת יכולות קוגניטיביות, הערכת מסוכנות ועוד).
ניתוח המידע העולה מהאבחון הוא תהליך מורכב, וזמן הפקת הדו"ח עומד על כחודש.
בסיום האבחון וניתוחו מתקיימת פגישת פידבק, בה האדם נפגש עם הפסיכולוג, המתאר לו את הממצאים בכל התחומים ומציע כיווני המשך במידת הצורך. האבחון נעשה באופן אינדיבידואלי – האדם נפגש אחד על אחד עם פסיכולוג קליני אחד לאורך כל המפגשים, וגם הפידבק ניתן על ידו.
אין באבחון חלקים קבוצתיים או ממוחשבים, כיוון שקיימת חשיבות רבה לתיעוד כל החומר העולה באבחון, כולל אופן ההתמודדות של האדם מול אתגרים שונים ואבחון קבוצתי או ממוחשב עלולים להוביל לאובדן אינפורמציה חשובה.
