בגיל 30, אחרי דייטים רבים, הילה סוף סוף מצאה מישהו שחשבה שיתאים לה. הוא היה חכם, נאה, היתה לו עבודה טובה והם הרגישו מצוין ביחד. אחרי שנה של קשר הוא החל לדחוק בה להתחייב אליו. מאז היא לא יכולה להפסיק לחשוב מחשבות כמו "האם הוא האחד? האם אני אוהבת אותו מספיק? האם הוא אהבת חיי או שמא אני עושה כאן את הטעות הכי גדולה של חיי?". היא בודקת האם היא חושבת עליו מספיק בעבודה, האם היא מרגישה רגועה מספיק כשהיא בקרבתו והאם יש לה מחשבות ביקורתיות עליו. כשהיא קצת עצובה או מתוחה היא תוהה "אולי אני מרגישה כך בגלל שאני לא מאושרת איתו? אולי הוא לא האחד?". הילה חשה מצוקה גדולה והמחשבות המטרידות שלה מפריעות לה בעבודתה וביכולת שלה לתפקד במצבים חברתיים.
רועי, גבר בן 35, נשוי מזה חמש שנים. אוהב את אשתו מאוד ומאמין שהיא אם נהדרת ובת זוג טובה בשבילו. הוא גם חושב שאשתו, שעובדת כיועצת היי-טק, היא אישה חכמה מאוד. עם זאת, בכל יום הוא חש בחוסר נוחות ובכעס. הוא לא מסוגל להפסיק לחשוב כי יכול היה למצוא בת זוג אחרת, טובה יותר. למרות שהוא חושב שאשתו היא אינטליגנטית ומעניינת, האפשרות שהיא איננה מספיק חכמה עולה שוב ושוב. בכל פעם שהוא קורא מה נשים אחרות כותבות בפייסבוק או בטוויטר הוא נבהל מהאפשרות שאשתו לא הייתה יכולה לכתוב באופן כל כך מעניין ומתוחכם. הוא מבין שיש לו איזושהי בעיה אבל לא מצליח בשום אופן להיפטר מהמחשבות הללו, שמעסיקות אותו ברוב שעות היום. הן גורמות לו להיות עצבני והוא מוצא שהוא כבר לא נהנה בחברתם של אשתו וילדיו.
הילה ורועי מהווים דוגמה למה שמכונה הפרעה אובססיבית קומפולסיבית סביב מערכות יחסים (Relationship Obsessive Compulsive Disorder; ROCD). בהפרעה זו הסימפטומים באים לידי ביטוי ביחסים אינטימיים, לרוב עם בן\ת הזוג. בשנים האחרונות גוברת ההכרה בהפרעה- במדיה החברתית, בפורומים אינטרנטיים, בקבוצות תמיכה, בכלי התקשורת וגם בשדה המחקרי. כפי שממחישות הדוגמאות לעיל, ההפרעה עלולה לגרום לקשיים ניכרים בתפקוד האישי והבין אישי: בעבודה, בלימודים, ביחסים עם משפחה, עם חברים וכמובן עם בן\ת הזוג.
אנשים רבים חווים מדי פעם ספקות ביחס לבן\ת זוגם או לטיב היחסים. רבים מאיתנו שמים לב לפגמים של בן\ת זוגנו בשלבים שונים של מערכת היחסים. עם זאת, במקרים מסוימים הרהורים מרובים וספקות חוזרים לגבי טיב היחסים (כמו במקרה של הילה) או עיסוק נרחב למדי במגרעות של בן\ת הזוג (כמו במקרה של רועי) עלולים להפוך לבעיה מגבילה, שואבת זמן ומתסכלת עד מאוד.
אנשים כמו הילה מוצפים בספקות לגבי תחושותיהם כלפי בן\ת הזוג, תחושות בן\ת הזוג כלפיהם ומידת ה"נכונות" של מערכת היחסים. הם עלולים למצוא עצמם חוזרים שוב ושוב על אותן ההתלבטויות, ללא יכולת להגיע להחלטה: "האם זו מערכת היחסים הנכונה עבורי?", "האם אני מרגיש\ה שזה 'זה'?, "האם בן\ת הזוג שלי באמת אוהב\ת אותי?" וכיוצא בזה. אנשים כמו רועי עסוקים באופן חזרתי במאפיינים של בן\ת הזוג, גם פה ללא יכולת להכריע: "האם האף שלה גדול מדי?", "אולי הוא לא חברותי מספיק?", "איך אני יכול לדעת שיש לה מה שנדרש כדי להצליח בחיים?", "מה אם הוא לא מוסרי מספיק?" ועוד ועוד. אנשים עלולים לסבול ממחשבות טורדניות משני הסוגים הללו, כלומר גם ביחס לטיב היחסים וגם ביחס לבן\ת הזוג במקביל.
במקרים רבים אנשים הסובלים מROCD מדווחים שחוו תסמינים הקשורים להפרעה כבר בבגרות המוקדמת. אנשים אחרים עשויים לחוות תסמינים אלו רק כשהם ייאלצו לקבל החלטות חשובות בתחום הרומנטי- האם לעבור לגור ביחד? האם להתחתן? האם ללדת יחד ילדים? וכן הלאה. תסמינים של ROCD יכולים להופיע לא רק בזמן קשר רומנטי פעיל. המשמעות היא שניתן לסבול ממחשבות טורדניות (אובססיות) גם ביחס לקשרים שהיו בעבר, מה שעלול להקשות על כניסה לזוגיות חדשה. באופן מעניין ,במחקרים שנערכו עד כה לא נמצא קשר משמעותי בין נוכחות ועוצמת תסמיני ROCD לבין אורך הקשר או למגדר.
כן נמצא קשר בין סימפטומים של ROCD למגוון סוגים של קשיים שאנשים מתמודדים איתם (הפרעות במצב הרוח, חרדות וסימפטומים אחרים הקשורים לOCD), כמו גם לקשיים בתחום הזוגי (כולל חוסר סיפוק מיני). לחלק מהאנשים שמתמודדים עם ROCD יש היסטוריה של OCD מסוגים אחרים, לעתים אף במקביל לROCD, אך לא לכולם ולא בהכרח. בנוסף, במחקר שהשווה בין נבדקים עם ROCD לנבדקים עם OCD מסוגים אחרים ולקבוצת ביקורת ללא OCD נמצאו רמות דומות של מצוקה ושל הפרעה לתפקוד בחיים.
בנוסף למחשבות ולספקות הטורדניות, ההפרעה כוללת מגוון רחב של התנהגויות כפייתיות שמכונות טקסים. טקסים אלו מפחיתים בטווח הקצר את תחושת חוסר הוודאות, החרדה והמצוקה הכללית, אך משמרים ואף מחמירים את הבעיה בטווח הארוך. טקסים אלו כוללים בדרך כלל ניטור ובדיקה חוזרת של עוצמת הרגשות ("האם אני מרגיש מאוד מאוהב"?), התנהגויות ("האם הוא מנשק אותי מספיק"?), ומחשבות ("האם יש לי מחשבות ביקורתיות כלפיה"?, "האם יש לי ספקות"?). הלוקים בהפרעה נוטים להשוות את מערכת היחסים שלהם למערכות יחסים אחרות: של חברים, של קולגות לעבודה ואפילו של דמויות מהטלוויזיה ומהקולנוע. בנוסף, לעתים קרובות הם מתייעצים שוב ושוב עם חברים, עם משפחה, עם מטפלים שונים- כל זאת על מנת לקבל אישורים והרגעות שיעזרו להם לחוש יותר בטוחים בבן\ת הזוג שבחרו להם. במקרים אחרים, אנשים הסובלים מROCD עשויים להימנע ממצבים שבהם יכולים להתעורר ספקות ומחשבות בלתי רצויות לגבי הקשר ולגבי בן\ת הזוג. לדוגמה, ייתכן והם יימנעו ממפגש עם זוג חברים שנראים מאוהבים מאוד או שיש להם זוגיות שנתפסת בעיניהם כמושלמת. בדומה, הם עלולים להימנע מפעילות כמו צפייה בסרטים רומנטיים מחשש שיגלו שהדמויות בסרטים מביעות יותר אהבה ותשוקה מהם. החשש מהאפשרות שיש אי שם בן\ת זוג פוטנציאלי\ת טוב\ה יותר הוא קשה מנשוא עבור הסובלים מROCD.
הפרעה זו קשורה לעתים קרובות באמונות יסוד קיצוניות לגבי אהבה ולגבי מערכות יחסים. כמה דוגמאות לאמונות קיצוניות כאלו הן: "מערכת יחסים שלא מרגישה נכון כל הזמן היא כנראה מערכת יחסים הרסנית", " להיפרד מבן\ת זוג זה אחד הדברים הכי קשים שיכולים לקרות בחיים", "המחשבה לחיות את חיי ללא בן זוג מפחידה אותי עד מוות", "אם מערכת היחסים אינה מושלמת זה אומר שזו לא אהבת אמת", "אם יש ספק אין ספק", "אם אני לא חושב על בת הזוג שלי כל היום זאת כנראה לא בת הזוג הנכונה עבורי" וכן הלאה. אלמנטים נוספים שתורמים להחרפת תסמיני ההפרעה הם אמונות לגבי חשיבותן של מחשבות ("אם אני חושב על זה כנראה שיש לזה משמעות"), קושי בהתמודדות עם חוסר וודאות, תחושת אחריות מוגזמת וכו'. חשוב לציין שאלמנטים אלו רלוונטיים בכל סוג של הפרעה אובססיבית קומפולסיבית (OCD) ולא רק ב-ROCD.
החדשות הטובות הן שניתן לטפל (גם) בסוג זה של הפרעה אובססיבית קומפולסיבית! בדומה לסוגים אחרים של ההפרעה, הטיפול המומלץ הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי (Cognitive Behavioral Therapy; CBT) שהותאם לסוג ספציפי זה של ההפרעה. בטיפול, לאחר תהליך הערכה והיכרות בין המטפל\ת למטופל\ת, מתמקדים בזיהוי האמונות הבעייתיות של המטופל ביחס לעצמו, ביחס לבן\ת הזוג וביחס למערכות יחסים באופן כללי. לאחר מכן, מבחר של כלים קוגניטיביים התנהגותיים והתערבויות חווייתיות מיושמים על מנת לפעול לקראת הגמשה של האמונות הללו. כמו כן, מתבצעת עבודה על חשיפה הדרגתית לטריגרים מעוררי חרדה (כמו מחשבות אובססיביות) ומניעת הטקסים השונים שנוהג\ת לבצע המטופל\ת על מנת להירגע. לקראת סיום הטיפול המטפל\ת מעודד את המטופל\ת לאמץ את הכלים הטיפוליים היעילים ביותר עבורו וביחד עורכים תוכנית להמשך הדרך. תוכנית זו נועדה למנוע חזרה של התסמינים בעתיד. אם אתם סובלים ממחשבות חוזרות על טיב הקשר ו\או על בן\ת הזוג, דעו שאתם לא לבד! דעו גם שניתן להקל על המצוקה בעזרת טיפול מותאם שפותח במיוחד להתמודדות עם סוג זה של הפרעה אובססיבית קומפולסיבית.
